<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן נ"ג</h1>
<h2>דף ז:</h2>
חטה הנמצאת בזפק, מורי רבי' משה כהן היה מביא ראיה ממשנה פ"ק דבכורות [ז' ע"ב], דג טמא שבלע דג טהור מותר באכילה, ודג טהור שבלע דג טמא אסור באכילה, במשנה דאהלות [פי"א מ"ז] פלוגתא דר' שמעון ור' יהודה בן בתירה בריש', כדי שתפול לאור ותישרף דב' ר' שמעון, ר' יהודה בן בתירה או' מעת לעת, ומשמע סתמ' דבכורות כר' יהודה בן בתירה, דלא הוי עיכול עד מעת לעת. ובמשנת זבים בפ' ב' [מ"ג], חשיב מעת לעת, הרואה קרי מטמא מעת לעת בזיבה, המכה עבדו ישנו ביום או יומים מעת לעת, כלב שאכל בשר המת ג' ימים מעת לעת, והוא כברייתו, ולא קחשיב דר' יהודה בן בתירה, איכ' למימר תנא ושייר, דשייר נמי הא דפ' דם נידה [נדה נ"ו ע"א], כמה שרייתן בפושרין מעת לעת.
